מי אנחנו:אלדר פרדואלדר הינו מאמן ריצה במסגרת קבוצת PARDO RUN CLUB אשר בבעלותו וניהולו. הקבוצה קיימת כ-7 שנים ובמסגרתה הוכנו אנשים לריצות שונות מ-0 ועד אולטרה מרתון. אלדר הינו מאמן מוסמך מטעם וינגייט בעל תואר ראשון במנהל עסקים וספורט-תרפיה. בעל הסמכה מטעם וינגייט לתזונת ספורטאים וניהול מוסדות בריאות ציבוריים ופרטיים. בין שאר תפקידיו בסיירת אגוז, עסק אלדר גם כקצין אימון גופני. בתפקיד זה הכין אלדר מאות לוחמים להישגים ואתגרים שונים, לאחר עבודת מחקר שבוצע על ידי אלדר ורופא היחידה שונתה שיטת בניית תפריטי התזונה בקרב ביחידות המיוחדות בצה"ל. ניר קריגרפיזיותרפיסט ומדריך כושר- טיפול בפציעות ספורט, כאבים ופגיעות שריר שלד ובניית תכניות אימון בתקופת פציעה\מחלהניהול מותג מדרסי וואסילי מדיקל- התאמת מדרסים, הכשרת אנשי מקצוע, שיווק והפצה.מרצה- הכשרות פיזיותרפיסטים, מאמנים, הרצאות לקהל הרחב.Running Lab- ניתוח תנועה ושיפור ביצועים בתחום הריצה.בעל קליניקות Keep on Moving ברחובות (מושב סתריה) והוד השרון (מושב ירקונה)Running lab: רקע: המעבדה נולדה מתוך צורך להבין את מהות הפציעה באספקט התנועתי בזמן הריצה. רק אבחון של התפקוד עצמו שהוא ריצה יכול לזהות זאת.מכיוון שניתוח הפגיעה בתנועת הריצה מוגבל באמצעות עין אנושית חשוב לבצע זאת באופן מבוקר על ידי צילום איכותי ובקרה על כל המשתנים הרלוונטיים.  חזון:החזון שלנו הוא לתת מענה לכל מי שרוצה להנות מעולם הריצה לרוץ ללא כאב, להבין את מקור המגבלות ולפתור אותן באופן מקצועי ויעיל. אודות:מעבדת הריצה שלנו מתמחה באבחון תנועת הריצה, מציאת נקודות החולשה המובילות לפציעה או עיכוב בהתקדמות. התהליך נועד לזקק את שורש הבעיה ונותן פתרון באופן אישי ומהיר.האבחון מבוסס על ניתוח ביומכאני באמצעות מערכת צילום המסייע להבין את ליקויי התנועה הייחודיים לכל אדם.ניר הפיזיותרפיסט ואלדר מאמן הריצה מייצרים מעטפת מלאה לאבחון תנועה ויכולות, ניתוח ובנייה של תכנית אימונים וניטור העומסים, ועל בסיס האבחון מבוצע שיקום פציעות קיימות ומניעת חזרתן, התאמת מדרסים במידת הצורך, ועוד.כל זאת תוך כדי מעקב מתמיד על ביצוע תכנית האימונים והשיקום. מוצרים:קורס טכניקת ריצה אישית:הקורס הינו קורס אישי שמטרתו לשפר את סגנון הריצה לרצים בכל הרמות, קורס זה נעשה במעבדת הריצה וכולל מיקוד אישי הליקויים הקיימים אצל כל אחד תוך כדי הבנה מה ניתן לשפר ומה נפיק מהשיפור כאשר הלימוד נעשה על ידי צילום מתמיד של הרץ והצגת תוצרים על גבי מסך קדמי, הקורס כולל 3 מפגשים הבנויים אחד על השני ותרגול שמתבצע בריצות השוטפות בין המפגשים.הקורס מיועד לרצים אשר לא מרגישים בנוח עם סגנון הריצה שלהם, רצים המעוניינים לשפר סגנון לטובת שיפור הריצה או רצים שמעוניינים במיקוד אישי משמעותי לטובת יצירת סגנון מהיר יותר יעיל יותר  אבחון ביומכאני מקיף של יכולת התנועה וסגנון הריצה לזיהוי מקורות פציעה:האבחון מתבצע על ידי פיזיותרפיסט בעזרת ניתוח וידאו מעמיק של הרץ כאשר הוא מצולם במספר זויותמתאים במצבים הבאים:א. כאשר רץ חש בכאב או אי נוחות בעת ריצה או אחריה.ב. כאשר רץ מרגיש שיש קשר בין סגנון הריצה לפציעה שלוג. כאשר פיזיותרפיסט או מאמן ריצה מזהה שיש פוטנציאל גבוה לשפר את תוצאות השיקום בעזרת התאמת הסגנון באופן אישי.איך מתבצע?בסיס של שלושה מפגשים ותוספות לפי הצורך. אורך מפגש 45-70 דקות לפי הצורך.מפגש ראשון: ראיון, קבלת מידע חיוני לגבי הפציעה, דפוס האימונים, מטרות. בדיקת בסיס תנועתי- יציבות, כוח וטווחי תנועה. צילום סגנון הריצה, ניתוח בסיסי וקבלת תכנית אישית ראשונית בהתאם לבדיקה. בין המפגשים מתבצע ניתוח ביומכאני מקיף של סגנון הריצה על מנת לזהות את מקור הפציעה ולקבל נתונים מדויקים לגבי זויות, מרחקים, קצב וכדומה אשר יהוו בסיס להשוואה בהמשך התהליך.מפגש שני: הערכת התקדמות על פי הנחיות המפגש הקודם, תרגול סגנון מבוסס למידה מוטורית* בשיטות מגוונות וחדשניות על פי המחקר העדכני, ובעיקר מותאמות אישית. בקרה על השפעת התרגול והסגנון הנלמד על כאבים וסימפטומים שהופיעו במהלך הפציעה. קבלת תכנית תרגול מתקדמת לשיפור הסגנון והטמעתו.מפגש שלישי: הערכת התקדמות על פי הנחיות המפגשים הקודמים, השוואת ההתקדמות מהמפגש הראשון עד הנוכחי. הדרכה לשילוב הדגשים והסגנון בתכנית האימונים (ניתן לבנות תכנית אימונים בתוספת תשלום עם פיקוח צמוד לאורך התכנית). סיכום וקביעת מפגשי בקרה במידת הצורך. עלות- 1200 ש"ח, ניתן לקבל החזר חלקי מכללית מושלם וביטוחים פרטיים.*למידה מוטורית (Motor Learning) היא המדע העוסק בתהליכים קוגניטיביים ופסיכולוגיים של למידת תנועה. תהליכי הטמעת מיומנות מוטורית כגון שיפור סגנון הם בעלי השפעה מכרעת על תוצאות התהליך, ואנו עדים לא מעט לתוצאות שליליות (פציעה, ירידה בהנאה מהפעילות) בעקבות אימון שאינו מבוסס למידה מוטורית.    להתאמן נכון לפי יכולותיך האישיות:לימוד עקרונות לביצוע תכנית אימונים. הכרת מושגי יסוד באימון ויישום בפועל שלהם לפי יכולת ומדדים אישיים. העמקה באימון הרץ ומציאת טווחי דופק מדוייקים לשיפור תכנית האימון וביצועים עתידיים. מתבסס על מבחנים אירוביים ואימון מעשי אישי על ידי מאמן ריצה מנוסה.האימון מתבצע במעבדת ריצה וכולל ניטור על ידי מד דופק וניתוח ביומכאני.עלות מפגש- 400 ש"ח לעמוד הפייסבוק של Running Lab יש לך עוד שאלות? שאל\י אותי עכשיו דרך תיבת הפניות שלמטה או ישירות לטלפון שמופיע במעלה הדף ​

  לאורך השנים כפיזיותרפיסט ומדריך כושר טיפלתי ואימנתי רצים רבים במסגרות שונות- רצים שהפעם האחרונה שרצו היתה בשיעור ספורט לפני 30 שנה, רצים שהתחילו מהר מידי, נפצעו וחוששים להמשיך, רצים שעושים את אותם אימונים כבר 5 שנים ותקועים במקום,רצים מכורים שחייבים לחזור לריצה כמה שיותר מהר כדי לקבל את המנה שלהם,רצים תחרותיים שלוקחים פודיומים ועושים את הבלתי ייאמן.כאלה שאמרו להם לא לרוץ כי הגוף שלהם לא בנוי לזה וזה לא לגיל,כאלה שאמרו להם לרוץ אבל לא יכולים להעלות את זה בדמיונם,כאלה שלא מצליחים להתמידוכאלה שלא יכולים בלי.אם הניצוץ של הריצה נמצא אצלך אבל משהו מפריע או מגביל אותך מלעשות זאת,התקשר\י עכשיו לייעוץ ללא עלות ואשמח לעזור בעצמי או להפנות אותך לגורם מתאים.איך אני יכול לעזור?במפגש אנחנו מגדירים את הבעיה ואופייה- כיצד היא באה לידי ביטוי. לפעמים זה כאב, לפעמים זה קושי פיזי לעמוד במטרה מסוימת, לפעמים קשה להגדיר זאת במילים אבל מרגישים שמשהו חסר ויכול להיות טוב יותר בעזרת עין מקצועית ויד מכוונת.לאחר שמגדירים את הבעיה, קל יותר לדעת מה אנחנו רוצים לבדוק.הבדיקה כוללת איפיון יכולות גופניות- גמישות, כוח, שליטה בתנועה, יציבות, טכניקה, וביטוי אופייני של כאב.ברגע שמוצאים מרכיבים שדורשים שיפור, נעבוד עליהם ביחד. יש דברים שמתבצעים בקליניקה, ויש כאלה שמתבצעים בבית. כמובן שחשוב לבצע משניהם. הדגש מבחינתי הוא ביצוע תרגול או דגש שניתן ליישמו בקלות ברמה הפרקטית, כי מה שלא יתבצע- לא יעבוד.תכיפות המפגשים משתנה לאורך תקופת השיקום. בהתחלה המפגשים יהיו צפופים יותר, ובהמשך יתרחקו זה מזה עד שאהיה בטוח שאת/ה יכול לרוץ בבטחה ועם סיכוי נמוך לפציעה חוזרת.מה האמצעים שעומדים לרשותי בטיפול?קודם כל זוג אוזניים קשובות וסבלנות. מצב של פציעה הוא מתסכל ומבלבל, ו"מעוות את חוש הזמן לאט" (כדברי ברי סחרוף)- כלומר קשה לעמוד ולחכות בסבלנות שהפציעה תעבור כשהחיידק נמצא בדמך. האוזניים שלי יודעות ללקט את המידע החשוב ולמצוא את הדרך הקצרה ביותר להחלמה. הסבלנות היא מפתח חשוב במיוחד בריצה, כי חזרה מוקדמת ולא הדרגתית יכולה להחזיר אותך לנקודת המוצא. חשוב להדגיש כי ריצה היא חלק אלמנטרי מתהליך השיקום וחשוב לי להתאים את תכנית האימונים למגבלה שלך, זאת כדי למזער טעויות אימון שהן הגורם המוביל לפציעות ריצה. אני עושה זאת בשיתוף פעולה מלא איתך ועם המדריך ריצה שלך, אם יש כזה, ואם לא ונראה לך שתרצה- אשמח לעזור לך למצוא אחד מתאים (אני מרצה בקורס מדריכי ריצה במכללה בווינגייט ובקשר עם מדריכים בכל הארץ).במקרים מסוימים אני ממליץ על מדרסים, אשר ניתן להתאים אצלי בקליניקה. חשוב להדגיש כי מדרסים הם לא ברירת מחדל לכל כאב ברגל, ומבנה כף רגל אינו מספיק כדי להחליט על שימוש במדרס. אני מקפיד שהמדרס יהיה חלק מהפתרון לבעיה, ולהשתמש בו רק כשצריך. לקריאה נוספת על מדרסיםומה עוד?עיסוי וטיפול מנואלי, דיקור מערבי, תרגילים רפואיים\פונקציונליים לריצה, חבישות רפואיות, גלי הלם.חשוב להדגיש כי לא בהכרח אשתמש בכל האמצעים הללו בטיפול- חשוב שהאמצעים ישמשו את המטרה ולא יהיו כמו ירי לכל הכיוונים. תוך כמה זמן אראה שיפור במצב?זה משתנה כמובן על פי סיפור הרקע והפגיעה, אבל בממוצע נצפה לשינוי כלשהו במדדים שהגדרנו כאבני דרך להחלמה עד 3 טיפולים. אם לא יחול כל שינוי למרות שביצענו את הדרוש בתקופת זמן שהוגדרה מראש אפנה אותך לבעל מקצוע אחר לאבחון נוסף. זה יכול להיות אורטופד או פיזיותרפיסט אחר שאני סומך על דעתם ונמצא איתם בקשר מפעם לפעם. מה חשוב כדי להצליח בשיקום?לבוא מוכן\ה לעבוד. הטיפול הוא תהליך של שיתוף פעולה ודרך משותפת.שיתוף פעולה כזה כולל משמעת, התמדה, שיתוף והעלאת סוגיות ושאלות מולי כדי שנוכל לעשות התאמות תוך כדי תנועה. אם יש לך ספקות לגבי כיוון הטיפול או יכולתך לעמוד בדרישותיו (למשל, אתה מפחד ממחטים וחושש שלא תוכל לעמוד בטיפול, או, אתה לא מצליח לבצע את התרגול העצמי שהצבתי לך) אנא שתף\י כדי שנוכל ליישם טיפול קצת שונה. יש הרבה דרכים להגיע למטרה.יש לך עוד שאלות? שאל\י אותי עכשיו דרך תיבת הפניות שלמטה או ישירות לטלפון שמופיע במעלה הדף ​

 לאחרונה אנחנו מטפלים בהרבה כאבי ברכיים בנוכחות פגיעת מניסקוס בקרב גברים ספורטיביים בגילאי 40-55.מה זה הניסוח המתפתל הזה, "כאבי ברכיים בנוכחות פגיעת מניסקוס"? הנה 8 דברים שיסבירו את מורכבות המצב, למרות שהפתרון הוא לפעמים די פשוט:1. ראשית קצת על המבנה: המניסקוס הוא רקמת סחוס פיברוטי הבנוי בצורה של שני סהרונים, אשר יושב על עצם השוקה, מהווה תושבת לעצם הירך ולמעשה הוא מגדיל את שטח הפנים של המפרק, מייצב אותו וגם תורם בבלימת הזעזועים. קרעים במניסקוס בגילאים כאלה נפוצים על רקע ניווני, כלומר הפגיעה במבנה מתרחשת באיטיות ולאורך זמן, ולא כתוצאה מתנועה חדה. לרוב זה מוביל לסימפטומים ומגבלה קלים יותר מצד אחד, מצד שני איחוי הרקמה הפגועה פחות סביר.2. מחקר שבדק את שיעור המאובחנים בפגיעות מניסקוס גילה שהנבדקים שאינם סובלים כלל מכאב הוא גבוה (25%) ביחס לאלו שסבלו מכאב (20%), ועל פי סטטיסטיקה כזו כמעט כל אדם שני יאובחן עם פגיעות מניסקוס אם ייבדק בMRI.3. כאב הברך הוא רב סיבתי גם במצבים של אבחון קרע וודאי. אנחנו לא ממש יודעים מה חלקו של כל מרכיב- לעיתים מערכת התנועה (שריר-גיד-עצב) היא הדומיננטית ולעיתים המרכיבים הפאסיביים (מניסקוס, רצועות, סחוסים) הם הדומיננטיים. מאחר והמייצבים הפאסיבים משמשים גם כ"מערכת התרעה" בשל חיישני התנועה שלהם, הם בהחלט עשויים להשפיע על תפקוד מערכת התנועה ולהשפיע על תפקודה. 4. הביטוי הכי שכיח של קרע במניסקוס הוא כאב בסוף טווח הכיפוף של הברך, במיוחד בשילוב של תנועות סיבוב. ביטוי נוסף הוא רגישות בסדק פרקי, אבל לא ניתן לאבחן באופן וודאי שהגורם לכאב הוא מהמניסקוס מכיוון שיש מצבים נוספים שמתנהגים באותה צורה וגם יש כאמור מצבים בהם הmri מצביע על קרע אבל בפועל אין כאב. לכן חיפוש הגורם הבלעדי לכאב "וזיהוי הנזק" שכביכול נוצר ועלול להחמיר עם הזמן הוא עיסוק מעורר חרדה שאינו מקדם החלמה. 5. כאב ברך עם מאפיינים קלאסיים של מניסקוס פגוע מקבל טיפול דומה לכאב שאינו מערב פגיעה מבנית --> חשיפה מבוקרת לעומסים, תוך התחשבות בדפוסי תנועה בעייתיים, כאב, והתפקוד שאותו אנו רוצים להחזיר.התנועות הכי רגישות ומכאיבות "נשמרות" לסוף השיקום ובינתיים אנחנו מנסים לאתגר את המטופל במקומות בהם אין גירוי מכאיב לברך.6. השיקום האקטיבי צריך להיות קשור ולדמות את הפעילות השוטפת והספורטיבית של המטופל (עקרון הספציפיות) אבל בגיוון רחב מהרגיל (עקרון הגיוון) ומבוקר יותר מבחינת טווחי תנועה ועומסים (עקרון ההדרגתיות). לאורך תקופת ההחלמה אנחנו מנטרים את העומסים מבחינה אובייקטיבית (מדדים יבשים: זמן התרגול, כמות הסטים והחזרות, משקלים) והן מבחינה סובייקטיבית (תחושות המטופל) כדי לוודא שהעומס מעודד בניה והסתגלות אופטימליים, מאחר ומרווח הטעויות באימון קטן יותר ובעל משמעות רבה.השליטה המירבית במשתני האימון משפרת את תפקוד הגוף והרקמות תוך פגיעה מינימלית ברקמה הפגועה, משפרת את הבטחון של המטופל בתנועה וכך השליטה והקואורדינציה שלו בתנועות הבעייתיות הולכים ומשתפרים בהדרגה.7. השיקום הפאסיבי - אמצעים בהם משתמש הפיזיותרפיסט להקלה על כאב ושיפור ההיענות לתרגול מבחינה מנטלית ופיזית, יכולים להיות מילוליים, שיטות מגע שונות, מכשור רפואי, חבישות ספורט ועוד- כל אלה מביאות לירידה בכאב, גיוס שרירי ומנטלי גבוה יותר והסתגלות אופטימלית לעומסים. אני מוצא שבשנים האחרונות ישנה נטייה להפחית בחשיבותם של אמצעים אלו כאילו הם באים על חשבון השיקום האקטיבי, כשבפועל הם מסייעים ומעודדים את השיקום האקטיבי שכמובן אין לו תחליף. 8. המסקנה המתבקשת היא שבמצבים בהם יש חשד לפגיעת מניסקוס, במיוחד על רקע ניווני, יש לבצע שיקום פיזיותרפי עד להשגת הקריטריונים לחזרה לפעילות. במקרי קצה בהם לא מושג שיפור המצב לאורך זמן, כמו למשל שיפור במצב ונסיגה פתאומית ללא הסבר ברור או תחושת נעילה במפרק, כדאי להתייעץ עם אורתופד בעניין פתרון ניתוחי, שמתבצע כיום בארתרוסקופיה (זעיר פולשני). אם אתם דואגים שביצעתם שיקום לשווא טרם הניתוח, אל דאגה-המחקרים שהשוו ניתוח ואז פיזיותרפיה לעומת פיזיותרפיה לפני ואחרי ניתוח הראו יתרון ברור לאפשרות השניה, כך שאין מה להפסיד אם מתחילים תמיד בפיזיותרפיה ואח"כ מחליטים אם לגשת להליך ניתוחי. לייעוץ, אבחון וטיפול צרו קשר ישירות לטלפון שלי או השאירו מסר בתיבה שלמטה.  ​

הבדל בין פיזיותרפיסט לכירופרקט\אוסטאופת

בואו נדבר על קרעים בגידי הכתף- rotator cuff tear והמודל הרפואי מול המודל התפקודי.מהם גידי השרוול המסובב (Rotator cuff)?בקצרה, אלו 4 גידים שנאחזים יחד בסמוך למפרק הכתף ואחראים לשמור את ראש הזרוע (שצורתו כעלי) בתוך שקע השכמה (שצורתו כמכתש) וליצר תנועה חלקה, מלאה ויציבה.לכל אחד מהגידים יש כיוון עבודה שונה- אחד מרים, אחד מסובב פנימה ושניים מהם מסובבים החוצה את הזרוע. אבל *ביחד* הם בעיקר שומרים את ראש הזרוע בתוך המפרק.לגידים אלו יש אחיזה משותפת בראש הכתף ובין כולם יש קשר פיזי. מי שמושך את הגידים אלו השרירים שמחוברים אליהם ונאחזים בעצם השכמה.    אחת הפגיעות הנפוצות בכתף היא פגיעה בגידים אלו. קרעים, הסתיידויות ורגישות בכתף בתנועות מסוימות מקושרת לגידים ולשרירים הללו.במודל הרפואי, אשר מתבסס על בדיקות מעבדה, הדמייה (CT, MRI, US) וארטרוסקופיה (ניתוח זעיר פולשני שבוחן מבפנים את המבנה החשוד וניתן גם לבצע התערבות), אנו בוחנים מה הכשל המבני שהוביל לסימפטום שעליו מתלונן המטופל.למשל דניאל, שמתאמן בחדר הכושר וסובל מכאבים בכתף בזמן תרגיל לחיצת כתף.דניאל נשלח על ידי הרופא לבדיקת אולטרסאונד ונמצא שיש לו קרע קטן בגיד ה Supra spinatus.אוקי, זה מסביר את הכאבים שלו, לא?לא בהכרח! הנה כמה דברים שכדאי לדעת בהקשר הזה:1. אין בהכרח קשר בין כאב לבין ממצא כלשהו באמצעי הדמיה. וזה כולל קרעים בגידים, בלטי\פריצות דיסק, פגיעות סחוסיות ועוד. כך שיכול להיות כאב בלי ממצא הדמייתי ויכול להיות ממצא הדמייתי ללא כאב. (מקור מחקרי) אז מתי יש קשר בין הכאב לבין הממצא בהדמיה?כשהקשר הוא חזק. זאת אומרת שהקרע נוצר בתנועה חדה, בבת אחת, בנפילה, שומעים רעש מפחיד, הכתף מתנפחת ולא יכולים להזיז את היד. לאחר המקרה מבצעים הדמייה ורואים ממצא שלא נתון לפרשנות. קרע מסיבי. 2. יש דברים שמגיבים יותר טוב לניתוח ויש דברים שמגיבים פחות טוב לניתוח. פריקות חוזרות למשל זה משהו שמתקשים לשלוט בו בעזרת טיפול שמרני, ויש לו נטייה להחמיר ככל שעוברים יותר פריקות. קרע קטן בגיד זה משהו שיכול להשתפר ואף להעלם מבחינת סימפטומים (בעיקר) וגם מבחינת מבנה. כן, יש כזה דבר איחוי של רקמות, וכמו שיש צלקת חיצונית יש גם צלקת פנימית. זה תלוי מאוד במיקום המדויק, במקרה, במחלות רקע (כמו למשל סכרת) ובתהליך ההעמסה על המקום. אם מעמיסים בזמן ובאופן הנכון, זה יכול להוביל להחלמה טובה ומלאה יותר, ופחות פציעות חוזרות בעתיד. 3. פיזיותרפיה זה לא טיפול! זה מקצוע! אז אם ניגשת לפיזיותרפיסט והטיפול נכשל, צריך לבחון מה בוצע לפרטי פרטים בתהליך השיקום עצמו. שיקום טוב חייב לכלול תהליך העמסה פרוגרסיבי כלומר עומס שנבנה בהדרגה רבה ובהקשבה לסימנים שהגוף נותן. זו אומנות מבוססת מדע ובאומנות זו יש משקל לניסיון, גישה טיפולית שמתאימה למטופל באופן ספציפי (כי אם אין אמון אין תהליך) והכרות עם עולם המתאמן (למשל מישהו שמטפל בספורטאי כוח ולא מי שמטפל בבעיות נוירולוגיות או ילדים). 4. פציעות ספורט יכולות להיות זהות בין שני מתאמנים אבל להגביל או לא להגביל את הספורטאי בהתאם לסוג הספורט. למשל שחקן כדורעף יהיה מוגבל בביצוע הספורט שלו בתנועה הנחתה הרבה יותר מספורטאי כוח שעובד על פיתוח גוף. כי להנחתה אין חלופות ולתרגילי כוח יש הרבה חלופות. 5. הטיפול מתחלק לאמצעי טיפול פאסיביים ואקטיבייםפאסיביים – עיסוי, דיקור מערבי, הנעות מפרקים, גלי הלם, אלקטרותרפיה, חימום, קירור- לכל אלו משקל רב יותר ככל שהכאב חזק יותר. הם מסייעים בהקלה על הכאב ומאפשרים לבצע טיפול אקטיבי יעיל יותר. החסרון שלהם הוא שהם משפיעים בעיקר לטווח הקצר, ופעמים רבות טיפול רק בעזרתם לא יביא להחלמה מלאה.אקטיביים- תרגילי שיקום ותנועה- אלו יכולים גם לסייע בהפחתת הכאב אבל בעיקר משמרים\משפרים יכולת תנועה והפעלת עומס על הגוף. מכיוון שהגוף בונה את עצמו בהתאם לעומסים שמופעלים עליו, הגידים והשרירים הפגועים מתחזקים והופכים עמידים יותר לעומסים במהלך שבועות השיקום, עד שיכולים לעמוד שוב בעומס המקורי שהיה טרם הפציעה.מי שינוח מפעילות והעמסה עד שיכאב לו פחות\לא יכאב לו, ואז יחזור להתאמן, בעצם חוזר להתאמן בעומס גבוה ממה שגופו יכול לשאת, כי בתקופת המנוחה גופו נחלש, במיוחד באזור הפציעה.לכן מנוחה אינה מומלצת לאורך זמן במצבים של פציעות ספורט.אם הכתף מגבילה אותכם\ן בפעילות ספורטיבית, יומיומית או אפילו בשינה- פנו אלינו וניתן לכם\ן מענה מיידי ומלא בהצלחה ולבריאות,ניר, פיזיותרפיסט לספורטאים ומאמן כושר.​