סוגי יציבה ובדיקות מנח כף הרגל​

​

סוגי יציבה ובדיקות מנח כף הרגל
 

ע"פ מודל רוט (Root model) שפורסם בשנות ה70, מנח הרגל מושפע ממפרק בחלקה האחורי ומספר מפרקים בחלקה הקדמי. 

המנחים מחולקים ל-3 קטגוריות:

סופינציית יתר- מבנה קעור כלפי פנים. בחלקה הפנימי של הרגל ישנו שקע. בסופינציה גדולה- סיבוב\גלגול של כף הרגל רחוק מהקשת לצד של הזרת. מונח שקשור לסופינציה הוא VARUS.

מנח נייטרלי. 

פרונציית יתר- מבנה קמור כלפי פנים. בחלקה הפנימי של הרגל ישנה בליטה. בפרונציה גבוהה- סיבוב\גלגול של הרגל לכיוון הקשת או הצד של האצבע הגדולה. מונח שקשור לפרונציה הוא VALGUS
 

בשלב זה מגדירים את המנח הקדמי והאחורי של הרגל על פי 3 הקטגוריות כך שיהיה למשל שילוב של
Rearfoot neutral+forefoot valgus- מנח אחורי נייטרלי וקדמי קמור,
או Rearfoot varus+forefoot valgus- מנח אחורי קעור וקדמי קמור.

חשוב לציין כי ייתכן שבחלק האחורי תהיה פרונציית יתר ובקדמי סופינציית יתר או נייטרלית, מה שהופך את האבחון למורכב יותר.

רגל שברובה קמורה כלפי פנים מוגדרת כפרונציית יתר, פלאטפוס וגם מונח מיותר שנקרא "קריסה". אני ממעט להשתמש במילה זו מכיוון שלא כל נטייה לכיוון מסוים ישר תתבטא באמת בנפילה דרמטית בעלת השלכות הרסניות. 

בתמונה מטה ניתן רגל המתאפיינת בפרונציית יתר קלאסית:
 

רגל שברובה קעורה כלפי פנים, מוגדרת כסופינציית יתר, אולפוס וגם "קשת גבוהה". התמונה מטה מייצגת יפה מבנה רגל כזה:

ע"פ אותה תפיסה שהודגמה במודל הזה, מה שחורג מהנורמה- רגל עם סופינציית יתר (קשת גבוהה) או פרונציית יתר (קשת נמוכה), נחשב דפורמציה שאותה יש לתקן או לתמוך בעזרת מדרס. המודל מנסה לצפות כיצד מפרקים סמוכים משפיעים ומושפעים על היציבה והתנועה בכף הרגל, בעתיד הקרוב והרחוק.

בשנים האחרונות הצטבר מידע משמעותי אשר מטיל בספק את תיאוריית רוט, אשר למעשה מהווה עדיין בסיס התייחסות לבעיות כף רגל למרות שלא הוכחה בצורה ברורה ונשארה בגדר תיאוריה.

 

המחקר העדכני

המחקר כיום גורס כי יציבה אשר נמדדה ללא תנועה (כלומר בעמידה או בשכיבה) אינו יכול להסביר יכולת תפקוד של כף הרגל או כאב- הוא יכול לשמש לכל היותר רמז לצורך בבדיקות אחרות, יותר מדויקות.
היציבה לא יכולה לצפות כיצד תנוע כף רגלו של אדם בגלל מורכבות התנועה והאפשרויות האינסופיות שלה בגוף ובמיוחד בכף הרגל. במילים אחרות, הקשר בין פלטפוס וכאבים בהליכה הוא רופף עד לא קיים כשנמדד ללא תנועה.

למרות שהרושם הראשוני (של המנח) הוא לא חזות הכל, יש לו משמעות. הוא מראה לנו מה נוגע בקרקע ומה נמצא באוויר, מה משפיע על מה, ומה נקודת הייחוס הראשונית שאותה אני אבחן בבדיקות הבאות. בבדיקה אני למעשה רוצה לראות אם יש קשר בין תנוחת הרגל לבין התפקוד והסימפטומים. אם כן, ייתכן ויש לי סיבה לנסות מדרסים על מנת לשנות את אותה התנוחה.
הבדיקות הנפוצות למנח כף הרגל בוחנות מיקום וזווית של אזורים שונים בכף הרגל, ומסווגת אותם על הטווח של סופינציה-נייטרלי-פרונציה.
בדיקות נוספות בוחנות את רוחב כף הרגל עם וללא נשיאת משקל. אם הרוחב מאוד משתנה הרגל מוגדרת פרונטורית יותר (פרונציה גדולה- סיבוב\גלגול של הרגל לכיוון הקשת)

שיטת טביעת כף הרגל גם היא נפוצה ובעצם מנסה להראות לנו מהם שטחי המגע של הרגל עם הקרקע ועל איזה אזור מונח יותר עומס. היא יכולה לבוא בשחור לבן בדומה לתמונה המצורפת והיא יכולה לבוא בצבעים שיראו היכן אזורי הלחץ על פי סקאלה של צבעים בין אדום לכחול, ואז גם מתהדרים בכך שהבדיקה ממוחשבת. ממתי בדיקה ממוחשבת מבטיחה טיפול איכותי? אני אישית לא מבין את זה אבל אולי אני קצת מיושן...
טביעת הרגל אולי מראה לנו היכן מופעל לחץ אבל היא לא עוזרת להבין מה הסיבה לכך שיש לחץ על אותו אזור, ובטח שלא עוזרת להבין מה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת.
 

בשורה התחתונה- 
אם אומרים לכם שאתם צריכים מדרס או מתאימים לכם מדרס רק על סמך מנח כף הרגל שלכם- אתם בבעיה

• רוב הבדיקות אינן מדויקות וגם אין רמה מסוימת של מבנה בה ניתן לומר בוודאות שיש צורך במדרס.
• תלויות מאוד בהתרשמות הבודק ויכולות להיות שונות מאוד גדולה בין בודק לבודק.
• המשקל שהבודק נותן למנח צריך להיות חלק מהאבחון ולא האבחון כולו.

אז איך בכל זאת מחליטים אם מבנה כף הרגל קשור לבעיה או תלונה שיש לי? ואם יש צורך או אין צורך במדרסים?
כל זאת ועוד בכתבה הבאה.
אם אתם רוצים לדלג ישר לחלק של המדרסים- לחצו כאן

פיזיותרפיה וכושר | Keep on Moving

טיפול, שיקום ומניעת פציעות ספורט, עבודה ותאונות

052-8245827